העיר ללא הפסקה קיבלה 'מכה בכנף', אי אפשר להתעלם מהעובדה הזאת,ממכת-הקורונה הזאת שנחתה גם על הבועה התל-אביבית. העיר שהיא לב המסחר והכלכלה של ישראל לא יכולה להמשיך לשדר 'עסקים כרגיל', כי המצב הוא מאוד לא 'כרגיל'. הרחובות מלאים חנויות עם שלטים של 'למכירה/להשכרה',רואים הרבה פחות תנועת אנשים ברחובות, זו לא תל אביב השוקקת שאנחנו רגילים אליה. גם המספרים מספרים על משבר: יותר עסקים בקשיים,עסקים נסגרים,מובטלים בגרף עולה. ויש בהחלט מקום לדאגה. אבל יש גם מקום לחשיבה אחרת ולחיפוש ומציאת פתרונות יצירתיים דווקא בתקופה שכזו. בכל משבר טמונות גם הזדמנויות.
יש ענפים שדווקא עכשיו זקוקים לכח אדם,ביניהם גם ענפים 'חמים' בעיר. דרושים תל אביב זה לא חלילה מושג מת,יש ביקוש לעובדים גם עכשיו,אם כי במינון שונה מאשר בתקופה שלפני הקורונה כמובן. שליחויות,למשל,זה תחום מאוד צומח בתקופה הזו. שליחים הם כח-אדם מאוד מבוקש בקטגוריה של דרושים תל אביב בלוחות המודעות ובהצעות העבודה החמות. בתקוה הזו יש ביקוש ער גם למטפלות,לעובדים סיעודיים לטיפול בזקנים שסגורים בבתיהם,יש ביקוש לאחיות מוסמכות,למדריכי כושר,לשפים אישיים,לקונדיטורים,ביקוש לעובדים בתחום אחזקת מבנים,תברואה,נהגים,'מלקטים' בסופר-מרקט,אורזים,קופאיות,מנהלי משמרת במוקדי שירות,עובדים סוציאלים, אנשי שירות מחשבים,מתקיני כבלים לחברות הטלוויזיה,טכנאי אינטרנט,בוני אתרים,מנהלי רשתות חברתיות ודפי פייסבוק - כל אלו ועוד הינם עובדים שבימים האלה ממש זקוקים להם. אף מערכת לא יכולה לתפקד בלי כח-אדם,ותל אביב על כל קסמיה גם לא תתפקד מבלי כח העבודה בעיר יפעיל את המערכות החיוניות-הכלכליות-הקהילתיות שלה.
"זה לא כל-כך נעים לראות גן סגור",כמאמר השיר של יונתן גפן, זה ממש-ממש לא נעים לראות חנויות סגורות,בתי קפה סגורים,לראות רחובות שאינם שוקקים כמו תמיד בעיר,כי זו הרי "תל אביב,יא חביבי,תל אביב",וכשיש פחות 'אקשן מסביב' זה עצוב. אבל חשוב להישאר אופטימיים ולהבין שכמה שמשבר הקורונה קשה וקטלני, ברור שנצא ממנו ושהוא לא חלילה 'כאן להישאר'. תל אביב עברה מלחמות וטילים,פיגועי טרור ואירועי דמים,"עברנו את פרעה,נעבור גם את זה".
אם אתם צריכים עבודה עכשיו, חפשו בלוחות השונים דרושים תל אביב,יש שם הצעות חמות.